Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 107b

לָא קַשְׁיָא: הָא דִּמְהַדַּר לֵיהּ שׁוּרָא וְרִתְקָא, הָא דְּלָא מְהַדַּר לֵיהּ שׁוּרָא וְרִתְקָא.

Traduction

In any case, it is evident that Rav approves of one whose property is located near a city. How does this accord with his statement that there is concern for the evil eye when one’s field is viewed by people? The Gemara answers: This is not difficult. This statement is referring to a wall and an additional partition [ritka] that surround the plot and prevent it from being harmed by the evil eye. That statement is referring to a case where a wall and an additional partition do not surround it.

Rachi non traduit

לא קשיא. דרב אדרב:

שורא וריתקא. חומה ורתוקת גדר של נצרים כמו (איכה ב) חיל וחומה:

''וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי'', אָמַר רַב: זוֹ [הָ]עַיִן. רַב לְטַעְמֵיהּ. דְּרַב סָלֵיק לְבֵי קִבְרֵי, עֲבַד מַאי דַּעֲבַד, אֲמַר: תִּשְׁעִין וְתִשְׁעָה בְּעַיִן רָעָה, וְאֶחָד בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ.

Traduction

§ The Gemara returns to expounding the themes of blessings and the evil eye. The Torah states: ''And the Lord will take away from you all sickness'' (Deuteronomy 7:15). In interpreting this verse, Rav says: This verse is speaking about the evil eye. The Gemara comments: Rav conforms to his line of reasoning, as Rav went to a graveyard, and did what he did, i.e., he used an incantation to find out how those buried there died, and he said: Ninety-nine of these died by the evil eye, and only one died by entirely natural means.

Rachi non traduit

כל חלי. דבר שכל החלאים תלוין בו וזו העין עין רעה:

עבד מה דעבד. יודע היה ללחוש על הקברות ולהבין על כל קבר וקבר באיזו מיתה מת אם מת בזמנו אם בעין רעה:

Tossefoth non traduit

תשעין וט' מתו בעין הרע ואחד בדרך ארץ. וא''ת א''כ בני יוסף שלא שלטה בהן עין הרע. היה להן לחיות הרבה מכל השבטים וי''ל שמתו בדרך ארץ יותר מאחרים כשהקב''ה היה רוצה להמיתן היה שולח להם חלאים אחרים:

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הָרוּחַ. שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הַכֹּל בָּרוּחַ. וְלִשְׁמוּאֵל: הָא אִיכָּא הֲרוּגֵי מַלְכוּת! הָנָךְ נָמֵי, אִי לָאו זִיקָא, עָבְדִי לְהוּ סַמָּא וְחָיֵי.

Traduction

And Shmuel says: This term: ''All sickness,'' refers to the wind. The Gemara comments: Shmuel conforms to his line of reasoning, as Shmuel says: Every injury suffered by people is due to the wind that enters wounds and bodily cavities. The Gemara asks: But according to Shmuel, aren’t there those executed by the monarchy and others killed by traumatic injury and not the wind? The Gemara responds: With regard to these too, were it not for the wind, they would prepare a medicine for those injured people and they would be healed and live, but the wind prevents this from happening.

Rachi non traduit

הכל ברוח. כל החלאים ותוצאות מיתה על נשיבת הרוח באין הכל לפי השעה והאדם יש לך אדם שרוח פלוני קשה לו ובשעה פלוני:

והאיכא הרוגי מלכות. הרוגי חרב:

אי לאו זיקא. שנכנס במכה:

עבדי סמא וחיי. סם המחבר בשר חתוכה ומן העשבים הוא כדאמר בהמוכר את הספינה (בבא בתרא עד:):

רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: זוֹ צִינָּה, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, חוּץ מִצִּנִּים פַּחִים. שֶׁנֶּאֱמַר: ''צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם''.

Traduction

Rabbi Ḥanina says: This phrase: ''All sickness,'' refers to the cold, as Rabbi Ḥanina says: All occurrences that befall man are at the hands of Heaven, except for excess cold and heat, as it is stated: ''Cold and heat are on the path of the perverse; he who guards his soul shall keep far from them'' (Proverbs 22:5). This indicates that cold and heat are forms of harm caused by man, from which one can protect himself.

Rachi non traduit

צינים פחים. קור הנופח ולאו היינו רוח דקאמר שמואל דשמואל זיקא בלא צינה נמי מזקת:

Tossefoth non traduit

צנים. קור כדמוכח הכא פחים חום כדמוכח בריש מסכ' ע''ז (דף ג:
ושם ד''ה הכל) ומיירי הכא במאורעות הבאים על האדם דאילו במדות אמר בפ' כל היד (נדה דף טז: ושם ד''ה הכל) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים:

רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: זוֹ צוֹאָה. דְּאָמַר מָר: צוֹאַת הַחוֹטֶם, וְצוֹאַת הָאוֹזֶן – רוּבָּן קָשֶׁה, וּמִיעוּטָן יָפֶה.

Traduction

Rabbi Yosei bar Ḥanina says: This phrase: ''All sickness,'' refers to excrement, as the Master says: With regard to excrement of the nose, i.e., mucous, and excrement of the ear, i.e., earwax, if a large amount is emitted, having much of it is harmful, but having a bit of it is beneficial.

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: זוֹ מָרָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ''מַחֲלָה'' – זוֹ מָרָה, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ''מַחֲלָה'' – שֶׁהִיא מַחֲלָה כָּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם. דָּבָר אַחֵר: ''מַחֲלָה'', שֶׁשְּׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָׁה חֳלָאִים תְּלוּיִן בַּמָּרָה. וְכוּלָּן, פַּת שַׁחֲרִית בְּמֶלַח וְקִיתוֹן שֶׁל מַיִם מְבַטַּלְתָּן.

Traduction

Rabbi Elazar says: This term: ''All sickness,'' refers to the gall bladder. The Gemara adds: This is also taught in a baraita: With regard to the term: ''Sickness,'' this refers to the gall bladder. And why is the gall bladder called sickness? It is because it makes a person’s entire body ill. Alternatively, it is called sickness because eighty-three diseases, the numerical value of maḥala, sickness, are dependent on the gall bladder. The Gemara comments: And with regard to all of them, consuming bread in the morning with salt and drinking a large jug of water negates their ill effects, as a simple morning meal is beneficial to the body.

Rachi non traduit

זו מרה. שהמרירה שבה גדולה ונובעת ומתפשטת בגידין ובעצמות:

וכולן פת במלח מבטלתן. כדיליף לקמן מקראי:

וקיתון של מים. למי שאין לו יין:

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּפַת שַׁחֲרִית: מַצֶּלֶת מִן הַחַמָּה, וּמִן הַצִּנָּה, וּמִן הַזִּיקִין, וּמִן הַמַּזִּיקִין, וּמַחְכִּימַת פֶּתִי, וְזוֹכֶה בַּדִּין, לִלְמוֹד תּוֹרָה וּלְלַמֵּד, וּדְבָרָיו נִשְׁמָעִין, וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ,

Traduction

§ The Gemara cites a related baraita: The Sages taught that thirteen matters of praise were stated with regard to a meal of bread eaten in the morning: It protects the diner from the heat, and from the cold, and from the winds, and from the harmful spirits; and it makes the simple wise, and one who consumes it will be victorious in judgment, he will merit to learn Torah and to teach it, and his statements are heard, and his study will remain in his possession.

Rachi non traduit

וזיקין. היינו רוח דאמר שמואל:

מחכימת פתי. שדעתו מיושבת עליו לפי שאינו מצטער בעינוי:

וזוכה בדין. אם יש לו דין עם חבירו דעתו מיושבת ליישב דבריו בבית דין להטעים:

ללמוד וללמד. מחמת ישוב הדעת:

ודבריו נשמעין. לבריות שיש לו לב להטעימן:

וְאֵין בְּשָׂרוֹ מַעֲלֶה הֶבֶל, וְנִזְקָק לְאִשְׁתּוֹ, וְאֵינוֹ מִתְאַוֶּה לְאִשָּׁה אַחֶרֶת, וְהוֹרֶגֶת כִּינָּה שֶׁבִּבְנֵי מֵעַיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מוֹצִיאָ[ה] אֶת הַקִּנְאָה וּמַכְנֶיסֶ[ת] אֶת הָאַהֲבָה.

Traduction

In addition, his flesh does not generate excess sweat, and he engages in intercourse with his wife at the proper time, and he does not lust for another woman, and this meal is so advantageous that it even kills any louse in his intestines. And some say it even removes jealousy and brings in love. Since he is completely healthy, he is not inclined to be angered by others.

Rachi non traduit

הבל. זיעה וזוהם:

נזקק לאשתו. אם בעל הרהורים הוא ומתוך שלבו טוב בבקר שאכל קצת תובע לאשתו ובצאתו לשוק ורואה נשים אינו מתאוה להן:

כינה שבבני מעיין. תולעים:

מוציא את הקנאה ואת התגר. שכשאין לבו טוב עליו הוא נוח לכעוס:

אֲמַר לֵיהּ רַבָּה לְרָבָא בַּר מָרִי: מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: שִׁיתִּין רָהֹיטֵי רְהוּט וְלָא מְטוֹ לְגַבְרָא דְּמִצַּפְרָא כְּרַךְ. וַאֲמַרוּ רַבָּנַן: הַשְׁכֵּם וֶאֱכוֹל, בְּקַיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַחוֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּינָּה.

Traduction

In relation to the above baraita, Rabba said to Rava bar Mari: From where is this matter that people say derived: Sixty runners ran but could not catch the man who ate in the morning, and the Sages likewise said: Arise early and eat, in the summer due to the sun and in the winter due to the cold, so that one’s body should have the strength to withstand the climate.

Rachi non traduit

ואמרו רבנן השכם ואכול. בערבי פסחים (קיב א) בדברים שצוה רבי לבניו:

Tossefoth non traduit

שיתין רהיטי רהוט. יש מפרשים דנקט שיתין לפי שימי החורף ששים וכן ימי הקיץ כדאמר לעיל (בבא מציעא דף קו:) ופת שחרית מצלת מן החמה ומן הצנה א''נ כן דרך למינקט בכל מקום שיתין כדאמר בהחובל (ב''ק דף צב:) שיתין תכלי מטייה לככא דקל חבריה שמע כו':

אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ''לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ'', לֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ – כֵּיוָן דְּלָא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ.

Traduction

Rava bar Mari said to him: It is derived from a verse, as it is written: ''They shall not hunger nor thirst, neither shall the heat nor sun smite them'' (Isaiah 49:10). Why will the heat and the sun not smite them? Since they shall not hunger nor thirst, as they rose early to eat.

אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ אָמְרַתְּ לִי מֵהָתָם, וַאֲנָא אָמֵינָא לָךְ מֵהָכָא: ''וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ''. ''וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם'' – זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה. ''וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ'' – זוֹ פַּת בַּמֶּלַח וְקִיתוֹן שֶׁל מַיִם, מִכָּאן וְאֵילָךְ: ''וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ''.

Traduction

Rava said to him: You said to me that it is derived from there, but I say to you that it is derived from here, a different verse: ''And you shall serve the Lord your God, and He will bless your bread and your water'' (Exodus 23:25), which he interprets as follows: ''And you shall serve the Lord your God,'' this refers to the recitation of Shema and the Amida prayer, both of which constitute daily service of God. ''And He will bless your bread and your water,'' this refers to bread with salt and a large jug of water consumed after morning prayers. From that point onward, the rest of the verse: ''And I will take sickness away from your midst,'' will be fulfilled.

אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב אַדָּא מָשׁוֹחָאָה: לָא תְּזַלְזֵל בְּמִשְׁחֲתָא, דְּכֹל פּוּרְתָּא וּפוּרְתָּא חֲזִי לְכוּרְכְּמָא רִישְׁקָא. אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב אַדָּא מָשׁוֹחָאָה: אַרְבַּע אַמּוֹת דְּאַנִּיגְרָא – זַלְזֵל בְּהוּ. דְּאַנַּהֲרָא לָא תִּמְשְׁחִנְהוּ כְּלָל.

Traduction

§ Rav Yehuda said to Rav Adda the surveyor: Do not treat measuring lightly even for small areas of land, as each little bit is suitable for growing the cultivated [rishka] saffron, a very expensive product. Rav Yehuda further said to Rav Adda the surveyor: With regard to the four cubits measured adjacent to an irrigation channel, you may treat them lightly, and it is not necessary to provide an exact measurement of them when calculating the areas of fields. And as for the four cubits adjacent to a river, do not measure them at all, but simply estimate the size and include them in the larger measurement.

Rachi non traduit

משוחאה. מודד קרקעות היה בשכר לקונים ולמוכרים ולאחין ולשותפין הבאין לחלוק:

כורכמא רישקא. כרכום של גן שקורין קרוג אודמינל''ט והוא משובח שבכורכמין:

ארבע אמות דאניגרא. אמת המים שהמשיכוה מן הנהר הגדול אל השדות על פני הבקעה כולה ומניחין בעלי כל שדה ושדה מלזרוע את אגפיה רוחב ארבע אמות. שלא תתקלקל שפתה ומודדין אותם כולם ביחד ומציינים אותם שלא יחרשו מן הסימן ולחוץ:

זלזל בהן. אל תדקדק בהן להרחיבן:

לא תמשחנהו כלל. אלא באומד הדעת תניחנו כדי שיהו ניכרים לעינים שהן שלימות ורחבות:

Tossefoth non traduit

ארבע גרמידי דאניגרי זלזל בהו. פירוש ארבע אמות שאתה מודד לבני אניגרא שדולים משם להשקות שדותיהם זלזל פירוש מדוד אותם שחוקות ולא מצומצמות כדי שיוכלו לעמוד שם בריוח ולא כפי' הקונט' דעל נהרא שמניחין מקום גם למושכי ספינות לא תמשח כלל שצריכין ריוח הרבה שלא יפלו במים אלא בלא מדידה יתנו שיהא ניכרת ונראה לעינים:

רַב יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: אַרְבַּע אַמּוֹת דְּאַנִּיגְרָא – לִבְנֵי אנִיגְרָא. דְּאַנַּהֲרָא – דְּכוּלֵּי עָלְמָא.

Traduction

The Gemara comments: In this regard, Rav Yehuda conforms to his line of reasoning, as Rav Yehuda says: The four cubits adjacent to a channel belong to the residents of the houses alongside the channel, while the four cubits adjacent to a river belong to everyone.

Rachi non traduit

לבני אניגרא. אינו מזיק אלא יחידים ויש בידן למחול:

לכ''ע. ומאן מחיל:

מַכְרִיז רַבִּי אַמֵּי: מְלֵא כַּתְפֵי נַגָּדֵי בִּתְרֵי עֶבְרֵי נַהֲרָא – קוּצוּ. רַב נָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָא קַץ שִׁיתְּסַר אַמְּתָא. אֲתוֹ עֲלֵיהּ בְּנֵי מַשְׁרוֹנְיָא, דַּפְנוּהּ. הוּא סָבַר כִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְלָא הִיא: הָתָם בָּעֵינַן כּוּלֵּי הַאי, הָכָא מִשּׁוּם אַמְתּוֹחֵי (אַשְׁלֵיהֶן) [אַשְׁלַיְהוּ] הוּא, כִּמְלֵא כַּתְפֵי נַגָּדֵי סַגִּי.

Traduction

Rabbi Ami would announce: Cut down the trees along the width of the full shoulders of the pullers of the boat on both sides of the river so that the trees should not interfere with the pulling of the boats. The Gemara relates: Rav Natan bar Hoshaya instructed people to cut down sixteen cubits on each side of the river, and the residents of Mashronya came upon him and beat him for issuing this directive. The Gemara explains: He holds that any pathway must be made as wide as like a public domain, which is sixteen cubits wide. But that is not so, as there, in the case of a public domain, we do require that much space; here, however, the space is necessary needs to be only enough to enable the stretching of the ropes to pull the boats. Therefore, the width of the full shoulders of the pullers is the sufficient measure of space needed in order not to interfere with the pulling of the boats.

Rachi non traduit

מלי כתפי נגדי בתרי עברי נהרא קוצו. המוצא יער או אילנות נטועין על שפת הנהר יקוץ ברוחב מלא כתף מושכי חבל הספינה והן מטין עצמן באלכסון והולכין כשהן משופעין לצד היבשה שלא תמשכם הספינה למים וכל כמות הצריך להלוכם דינם לקוץ ובשני עברי הנהר שפעמים שהילוכן מכאן ופעמים שהילוכן מכאן:

קץ שיתסר אמתא. כרוחב דרך רה''ר כדתנן בבבא בתרא (דף צט:) דרך רה''ר שש עשרה אמה:

בני משרוניא. שם העיר והיער היה שלהן:

דפנוהו. הלקוהו:

אשליהן. חבלים שלהן:

Tossefoth non traduit

בתרי עברי נהרא קוצו. פי' ענפי אילנות היער קוצו שצריכין להטות כתפיהם לצד היער שלא יפלו במים וא''ת דאמרינן בסוף פרק המוכר פירות (ב''ב דף צט:
ושם ד''ה ואמה) אמה בית השלחין אני מוכר לך נותן לו ב' אמות לתוכה אמה מכאן ואמה מכאן לאגפיה וי''ל דהתם מיירי באמת המים שהוא לאדם אחד שהוא עושה חריץ תוך שדהו להשקות ממנה ואין צריך לאגפיים רק אמה מכאן ואמה מכאן והכא אניגרא הוא יאור גדול להשקות כל אותה בקעה לכך צריך ארבע אמות לאגפיה תדע דהתם זורעים אותן אמות ונוטעין שם אילנות כדאמר התם אבל הכא אין זורעין ונוטעין כלל שכל העם הולכים שם להשקות שדותיהם והא דקאמר דאנהרא לכ''ע לאו משום דאניגרא ליהוו כולהו דאדם אחד אלא אינו דכ''ע אלא לאותן המשקין שדותיהם לבד אי נמי ארבע אמות דהכא היינו ב' אמות של תוכה ואמה מכאן ואמה מכאן:

רַבָּה בַּר רַב הוּנָא הֲוָה לֵיהּ הָהוּא אִבָּא אַגּוּדָּא דְנַהֲרָא, אֲמַרוּ לֵיהּ: נִיקּוֹץ מָר! אֲמַר לְהוּ: קוּצוּ עִילָּאֵי וְתַתָּאֵי, וַהֲדַר נִיקּוֹץ אֲנָא. הֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָכְתִיב: ''הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ'', וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: קְשׁוֹט עַצְמְךָ וְאַחַר כָּךְ קְשׁוֹט אֲחֵרִים!

Traduction

The Gemara relates another incident: Rabba bar Rav Huna had a certain forest on the bank of a river. They said to him: Let the Master cut down the trees on the riverbank in accordance with the above statement. Rabba bar Rav Huna said to them: Let those above and below me along the river cut down their trees first, and then I will cut down my trees. I will achieve nothing by cutting down my trees on my own. The Gemara asks: How can he do so, i.e., wait for others to act? But isn’t it written: ''Gather yourselves together, and gather [hitkosheshu vakoshu]'' (Zephaniah 2:1), and Reish Lakish says concerning this: Adorn [keshot] yourself and afterward adorn others. Therefore, one must first perform the required action himself before offering advice to others.

Rachi non traduit

אבא. יער:

ניקייצו עילאי ותתאי. מי שיש להן יער על הנהר אצלי למעלה הימנו ולמטה הימנו הילוך דרך המים:

הָתָם אִבָּא דְּבֵי פַרְזַק רוּפִילָא הֲוָה, וְאָמַר: אִי קָיְיצוּ – קָיֵיצְנָא, וְאִי לָא קָיְיצוּ – אַמַּאי אִיקּוֹץ. דְּאִי מִמַּתְחִי לְהוּ – אַשְׁלַיְיהוּ מִסְתַּגִּי לְהוּ,

Traduction

The Gemara responds: There it was the forest of the house of Parzak, the general, and it was obvious that they would pay no attention to a Jewish scholar. Rabba bar Rav Huna therefore said: If the workers of the Persian officer cut down, I will cut down as well, and if they do not cut down, why should I cut down for no purpose? Since if the pullers can stretch their ropes they can go along this side of the river,

Rachi non traduit

התם דבי פרזק רופילא הוה. אותן שלמטה ושלמעלה לא של ישראל היה שיכול לקצוץ אותו יער של בית פרזק פחת פרסיים היה וידוע הוא שלא יקוצו ומה תועיל קציצה שלי:

אי ממתחי אשלייהו מסתגי להו. אם יוכלו למתוח חבלם ולבא ממסע למסע או מכפר לכפר לילך ממטה למעלה ילכו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source